מחרתיים יום הולדת!

מחרתיים יום הולדת!

עמר הקטנטונת שלי תהיה מחרתיים בת שנתיים. זו נראית לי הזדמנות פז לפוסט על עוגות יום הולדת. אנחנו תמיד מכינים ומקשטים לבד. הרבה יותר קוסם, ביתי, אותנטי ונוגע ללב בעיני מכל העוגות המעוצבות, מקצועיות, צבעוניות ומפוסלות שנותנות לי את ההרגשה של נרות חנוכה – "לראותן בלבד". אז לא הכל הכי ישר, מדויק ואמין, אבל העיקר הכוונה, ההשקעה והאהבה בכל חיתוך, תכנון וקישוט של אמא ואבא, בלילה לפני יום ההולדת. אצלנו זו מסורת, לבחור צורה של עוגה (לפעמים הילד בוחר, לפעמים אנחנו כהפתעה בשבילו) ולקשט בהתאם, והדבר כבר הפך לגולת הכותרת של חגיגות יום ההולדת. זה הגיע למצב שנאלצנו להחביא את העוגה במקרר של השכנים כדי שבני הדודים לא יציצו עליה לפני החשיפה ברגע המיועד (הדלקת הנרות, כמובן). תמיד תמיד תמיד ומבשר ימי ההולדת אצלנו הוא הדפדוף בספר "עוגות יום ההולדת". חדי העין (שלא לומר הפז"מניקים) מביניכם יוכלו לגלות את ההשראות שהוא מהווה לנו לאו דוקא בהעתקה 1 ל-1 אלא ברעיונות הכלליים.   ולמה להקל אם אפשר להקשות – אני מתבאסת מכמות צבעי המאכל בממתקים השונים, אז משתדלים תמיד למעט בצבועים למיניהם, ולהשתמש בפירות (טריים או מיובשים). העוגות עצמן נעות בין עוגת מייפל/טורט/עוגת שוקולית ולבכור, כמובן, פרג (וגם היתה פעם של עוגת מרשמלו). לפעמים חורגים עם בראוניז או פאי דובדבנים, אבל לעיצוב נוח אין על הטורט, ולהכנה מהירה אין על המייפל, ולקלישאה אין על השוקולית. כן, תגלו כאן מוטיביים חוזרים, הבסיס לקרם הוא בד"כ אינסטנט פודינג, ולא מפספסים אצלנו שום הזדמנות לאכול "אוראו". אז יאללה, אתן לתמונות לדבר – מדובר בלקט קטן מכלל עוגות יום ההולדת (לדעתי יש ברפרטואר כבר 30) – התמונות שנמצאות במחשב הזה ולא בקודם, באיחולים להרבה שמחות וזכרונות נעימים! ומזל טוב לעמר! (צילמה הדר...

Read More

מחפשים תחפושת מקורית?

מחפשים תחפושת מקורית?

אני פריקית של יצירתיות. נהנית נורא לגלות כל הזמן ובכל מקום איך השקעה של מחשבה וסיבוב שלה בכמה מעלות לזוית הסתכלות שונה יוצרת פתרון מגניב לבעיה או אילוץ כלשהו. וכל שנה מחדש, אני נדרשת למצוא את היצירתיות שלי בעניני תחפושות לילדיי. כידוע, להשקפתי, סוד נוסף לפתרון מוצלח הוא תכנון מראש, שמאפשר למצוא בנחת ואפילו להזמין מאתרים בחו"ל או לחפש בחנויות יד שניה את כל רכיבי התחפושת. תחפושת מוצלחת חייבת לענות על הקריטריונים הבאים: אסור לה להיות קנויה! יכולה להיות מורכבת מפריטים קנויים, אך אל להם להרכש כסט שלם. צריכים ללקט אותם במקומות שונים, ולעשות את ההתאמה עצמאית. זה מבטיח מקוריות. חייב להיות מאחורי התחפושת רעיון מגניב. אופציה חלופית: יישום מושלם לרעיון נדוש. למשל, ליצן. אפשר להתחפש לליצן אם עושים את זה מיוחד ומוקפד, ואז לא צריך רעיון מקורי. התחפושת חייבת להיות נוחה. לא משהו מסורבל, כבד ומעיק על הילד. ללא איפור, הילדים שלי רגישים לו. הנסיונות למצוא פתרונות שיענו על כל הנקודות הנ"ל הולידו במשך השנים את הרעיונות הבאים: אמא של רותי בפורים לפני כמה שנים, ברגע האחרון, שחר בכורי היקר, נתקע בלי תחפושת. אז שעה מאוחרת, כל האילוצים הנ"ל וילד אחד מאד מודאג הוציאו ממני הברקה: הוא יתחפש לאמא של רותי! הרכיבים: משקפי שמש, חולצה אחת סינטטית להפליא (אבל הנה הרגע שזה יתרון), 5 בלונים והתסרוקת שלו שבמזל התאימה כמות שהיא. התוצאה: תחפושת קלה ופשוטה להכנה, אמא שעפה על עצמה גם שנים אחרי, ילד שנוח לו ובגלל שטפטפתי לו כ"כ הרבה שנים שסעיף 2 הוא מה שחשוב בתחפושת, אז גם הוא עף על עצמו. וכל השאר? שילמדו: גם אם מה שנשאר מיצירת המופת הזו אלו בעיקר מילות הנחמה לרון, בלי אמא של רותי בכלל לא היה סיפור!   חוקר טבע התחפושת הזוכה, מקום ראשון, משמרות פורים 2011! מיקס של יאצק עם בובות מ"מקסטוק" וזכוכית מגדלת. ציירת וציור לא מזיק שיש סבתא תופרת, אבל גם בלעדיה זו תחפושת זוגית פשוטה להכנה, מקורית ומחייכת (=מעלה חיוך) אריק איינשטיין אין תמונה, אבל הנה רשימת הרכיבים: בקבוק אייס טי, וסט שחור, צעיף של הפועל תל אביב, נעלי בית. מלכת הלילה פה עיקר הגאוה שלי זה שכמעט כל הבגדים הם בשימוש שוטף, ורק הקיבוץ שלהם יחדיו והוספת האביזרים הפכה אותם לתחפושת. בשנה שעברה עשינו תחפושת משפחתית – הקטנטונת חופשה למלחית, הבכור הזיע בטירוף בחליפת גלישה בתור גלשן, והמרכזיות – ים ושמש – לאזן את הלילה מהשנה הקודמת… אין תחפושת מתאימה מזו לילדה שקוראים לה זהר. חכו תראו למה הם יתחפשו השנה… ומאד אשמח בתגובות לקבל מכם רעיונות ותמונות של תחפושות מקוריות. חג...

Read More

מזל טוב, נולדה לי הרצאה!

מזל טוב, נולדה לי הרצאה!

כבר מזמן היועצת השיווקית שלי קרן בוטל אמרה שהדרך ללכוד מסה של אנשים, ולהסביר להם בבת אחת מה אני בדיוק עושה ואיך אני יכולה להועיל להם היא הפעלת קסמיי האישיים, כישוריי המילוליים וחוסר פחד הקהל שלי, או בקיצור: הרצאה. וכמובן שהיא צריכה להיות על בסיס מצגת. כי במיוחד בתחום שלי, אין כמו מראה עיניים. וכשקרן אומרת – מקשיבים, כי קרן יודעת מה שהיא אומרת. ואני תלמידה טובה וממושמעת. מצגות כבר יצא לי להעביר פה ושם, החל מתקופת הלימודים (באחד הקורסים המצאנו מכשיר מעולה – מנקה בקבוקים חשמלי בשם "ברשרש" ועשינו לו מצגת מהנה ביותר) והרבה בעבודה. בעבודה בגלגולי הקודם כמהנדסת המצגות היו עניניות (שזה נוסח חיובי יותר ל"יבשושיות שעמום המחץ") עם כל מיני גרפים ומספרים עמוסים ומייגעים. קהל המאזינים הורכב מכלכלנים ודרג ניהולי בבנק/בית חולים כך שהאסטטיקה, ההומור והעיצוב היו משניים, שלא לומר – מוקצים. אז ניגשתי לאתגר החדש בהתלהבות מסוימת, שהרי סוף סוף האסטטיקה, ההומור והיצירתיות שדוכאו במצגות עד כה יוכלו לבוא לידי ביטוי, ובמקביל בחשש: איך להתמקד? איך להעביר את המסר שכל אחד יכול עם הכוונה (שלי, כמובן) לשפר את ביתו שאין דברים כאלו? ואיך מתמרנים בין הצניעות לה חונכתי כל חיי ובין הצורך להציג את ההישגים? להחמיא לעצמי? הבנתי שהמצגת, בשלב זה, לא תהיה מושלמת מבחינה גרפית כפי שאני רוצה. הדבר עיכב אותי מלעשות אותה כמה חודשים טובים. ומיותרים. התגברתי על המעצור כשהזכרתי לעצמי ש"גמור עדיף ממושלם", ושאם היינו מחכות למושלם היינו נשארות בלי… (בעל, בית, בגד, וכו' וכו'). כבר הייתי ב"שוונג" של למה לא אז הוספתי את ענין הצילומים. כפי שהסברתי כבר בפוסט הזה, רק ממעטים מהפרויקטים שלי יש לי תמונות מקצועיות. מהשאר, במקרה הטוב, יש איזה תיעוד מקרי דרך מצלמת הסלולרי של החדר תוך כדי תהליך יישום ההמלצות שנתתי. ליקטתי תמונות נבחרות ששלחו לי לקוחות גאים להשוויץ בשיפור מראה בתיהם אחרי תהליך דיוק, והשתמשתי בהן במצגת. תמונות אחרות אספתי מאתרים חינמיים שלא מחייבים מתן קרדיט. לא רציתי להסתבך בעניני זכויות יוצרים, והיות וחשוב לי להמחיש ויזואלית כמה שיותר נושאים, זה נראה לי פתרון סביר. המצגת הראשונה היתה בפני קהל אוהד, שהורכב ברובו משכנות לשעבר שגם היו לקוחות, ו2 אורחות. הסברתי שהיא מהווה פיילוט, ואני מבקשת משוב עליה. בסופה, שתי שאלות הטרידו אותי ולהן ביקשתי תשובה כנה: 1. האם ההרצאה הבהירה מה זה מדייקת בתים? עכשיו יוכלו להציע למי שצריך אחת כזו? 2. האם הפריעה להן איכות התמונות? למרבה המזל והפוך ממה שחזיתי, על השאלה הראשונה נעניתי בחיוב, ועל השאלה השניה בשלילה. וכך יצאתי למסע הופעות, הנמצא בעיצומו, ובו אני מעבירה 45-60 דקות (מהנות, אני מקוה), קלילות ומעשירות, בהסברים, המחשות, טיפים ורעיונות, שממש עושים חשק לחזור הביתה ולדייק. מוזמנים לבוא...

Read More

חדר משלנו

חדר משלנו

בגיל 13 בקיבוץ יש שנת משימות בר מצווה, מקבלים אופניים וחדר לבד. או כמעט לבד. יחידת דיור של 4 קירות במתחם נעורים, רחוק מההורים, לפעמים בשותפות עם חבר. השותפה שלי היתה ענת, מה שהיה מאד טבעי כי היינו החברות הכי טובות. יחד עם החדר הקיבוץ נותן ריהוט בסיסי שעובר בירושה עשרות שנים, מנער לנערה לנער לנערה, ועיקרו: מיטות ברזל צבאיות, שולחן כתיבה וארון. אסטטיקה היא כמעט מילה גסה. גם שאר התכולה, בהתאם ליכולות קיבוצניקיות בסוף שנות ה-80' היתה צבר שאריות שהשגנו בעמל רב מהמשפחות. אוסף אקלקטי חסר כל חן, לא הוד לא ולא הדר, אבל הקסים אותנו כי היה שלנו! חדורות מוטיבציה החלטנו שאין דבר העומד בפני הרצון, רצינו שיהיה לנו חדר יפה ונעשה מה שצריך כדי להשיג זאת. לשדרוג הארון הוחלט על טפט דביק. כיון שאצה לנו הדרך הסתפקנו במה שיכולנו להשיג (כתום זוהר), וזו היתה ההתנסות הראשונה והאחרונה שלי בהדבקת טפטים, שלוותה בהרבה בועות אויר… בכנות, גם בתרחיש הכי אופטימי הצבע הזה לא מחמיא בערך לכלום, וההדבקה הקלוקלת שלנו לא שיפרה את המצב. (אחחח, געגועי לאופטימיות הנעורים, שבמקום להתייאש המשיכה לנסות לייפות במקומות אחרים). בגלל מצב הקירות צביעה היתה בלתי נמנעת. יכולנו לצבוע רק בצבע שסיפק הקיבוץ – לבן, ובגלל חוסר הבחירה החלטנו שלפחות נהנה מהתהליך: אני זוכרת איך ענת התלהבה מהענין, כשלנגד עינינו היו סצינות הצביעה בסדרת נעורינו "בוורלי הילס 90210": מה ששימח אותה זה שתהיה לה סיבה מוצדקת ללבוש אוברול ג'ינס, כשרק כתפיה אחת סגורה, ועליו ינתזו בחינניות ובפיזור נון שלנטי טיפות צבע פוטוגניות… וכמובן, לדאוג לפסקול (מבחינתה, דויד ברוזה, שלמה ארצי, סימפלי רד. מבחינת שתינו – הקומיטמנטס!!!!) חדרנו היה בדיוק מול הפאב. בזכות קרבה זו, והקרבה למוישל'ה (דוד של ענת ושכן של הוריי), כמעט פוזר על החדר אבק כוכבים: אביב גפן היה אמור להופיע בפאב, ומוישל'ה רמז שאם יהיה צורך בחדר הלבשה, הוא ידאג שאביב ידע על קיומו של החדר. נקיון כמו שעשינו אז מכניס לכיס הקטן כל נקיון פסח של חרדית קיצונית. בדיעבד, קצת בזבוז זמן, כי א' – לא נראה לי שאביב ממש היה מעביר זרת על הפאנלים לבדוק אבק וב' – הוא לא בא בסוף (להופעה בפאב כן, לחדרנו – פחות…) העברנו בחדר שעות נעימות אך מעטות מהמצופה. לא רק בגלל שהארון עם הטפט הכתום היה משהו שלא נעים להסתכל עליו, יותר בגלל שבתור בנות אחרונות במשפחותינו כבר היה לנו חדר לבדנו בתוך בית ההורים, קרוב לטלפון, טלויזיה, מטבח ושירותים, כך שהיה קשה להתחרות בתנאים אלו. היום לפני 39 שנים הקדימה ענת את תאריך לידתה המתוכנן ונולדה כפגה. היא לא זכתה להגיע לגיל 27, בגלל מישהו שהחליט לא לעצור באור אדום. הפוסט הזה מוקדש לזכרה. ענת, מתגעגעת אליך...

Read More

מתנה ליומולדת 40

מתנה ליומולדת 40

תכנון מראש, עמידה באילוצי תקציב וזמן, אפיון וזיהוי צרכים של הלקוח. בחירה מושכלת בלי לחץ להשגת מוצר אופטימלי במחיר מינימלי. והכי הכי – מקוריות, יצירתיות, ייחודיות. כל אלו שימשו אותי בארגון ותכנון מתנת יומולדת לבעלי. כל אלו משמשים אותי כשאני באה לדייק בתים. כדאי לכם. וכאן תוכלו לקרוא איך זה קרה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4843296,00.html והנה התמונה שצילמה אלה פאוסט (הצלמת המשפחתית הקבועה שלנו) וכיכבה בדף הראשי של...

Read More

איך הפכתי להיות מדייקת בתים?

איך הפכתי להיות מדייקת בתים?

בלוגרית אחרת, מקסימה ונהדרת וגם פה מהצ'כונה (כרכור) הגיעה אלי על אופניים אחרי ששמעה את סיפורי מעצמאית נפלאה שניה. ורוניקה פז היא תוצרת חוץ, יצא לה להיות מתנדבת בקיבוץ (יקום), ובין לבין ובעיקר אחרי, הגיעה למסקנה שחשוב לפרסם סיפורי הסבות מקצועיות של נשים, כדי לתת השראה ומוטיבציה לאחרות שיראו שזה אפשרי, כדאי ומומלץ. זכיתי להימנות בין המודלים להשראה, להעביר איתה כמה שעות מהנות ולקבל סיכום ממצה ומוצלח של המהפך המקצועי שעברתי. קראו בעצמכן! https://www.facebook.com/ ולמי שקרא עד הסוף, וסקרן מה יצא – הנה תמונה שצילמה אלה פאוסט, של התינוקת שהיתה לי בבטן, עמר יקירתי....

Read More