כן, אני קטנונית!

(זה תואר עם ארומה שלילית, אבל בתור מדייקת אני מוצאת שזו תכונה הכרחית ומועילה).

קטנוני הוא זה שרואה את הדברים הקטנים.

לא נטפל, אלא מודע. קולט, מבין, מנתח, משפר.

אני מאמינה שהם אלו שמשפיעים על הרושם לפחות כמו הדברים הגדולים, אך זוכים להרבה פחות התייחסות.

זה ענין של רזולוציות: כשמתכננים מראה של חדר, או עיצובו מחדש, מתייחסים כמובן לנותני הטון הראשיים: צבע קיר, ריהוט, אולי שטיח. אם מספיקים, מקדישים תשומת לב גם לפרטים קטנים יותר, כמו כריות לספה.

א ב ל –

גם בתוך אותם חפצים יש חלקים שמאד משפיעים על המראה הכללי, למרות גודלם הזעיר (= קוטנם):

הרגליים של הספה – האם מעץ? ממתכת? האם בעובי פרופורציונלי לספה או במראה זול ורעוע כאילו היא כל רגע תתפרק?

הכריות – במקרה הטוב, מדברים על הדוגמא. ומה עם המגע של הבד, שלא יגרד? והמידות, שלא יפריעו לישיבה? לא יחביאו את הספה כולה?

תמונות – חייבות את המסגרת המתאימה להן, לפעמים גם פספרטו (הרקע שמסביבן), בצבע הנכון, בעובי המתאים, בסגנון המשרת את מראה החלל.

וילונות – בהחלט נושא פופולרי. אבל כמה מכם התעכבתם על המתלה שלהם? וידאתם שהוא ממשיך את הקו העיצובי של החדר ולא מתנגש בו?

אגב,

יש מקרים שבהם האנרגיה סוחפת. הרושם הכללי מספיק חזק.

אין צורך במדייקת, הפרטים לא רלוונטיים.

להמחשה, אשתמש באנלוגיה מעולם הקולינריה.

קחו כדוגמא ארוחה: כשהיא במקום קונבנציונלי, בעיתוי שגרתי, יורדים לפרטים: היה עדיף מלח גס במקום דק, הויניגרט היה חמוץ מדי, המרנג בפבלובה צריך היה להיות כנשיקות קטנות ולא אחת גדולה. ושאר ביקורות בונות (-;

אבל אם הארוחה היא בסיום יום חופש, על חוף הים, מול המדור, כשהנוף גונב את ההצגה, והשחיה פתחה את התיאבון, לא מתעמקים בכלל בדקויות (האם תפוחי האדמה עשויים מספיק, התאמת המתיקות של רוטב הכנפיים, החול שנכנס לפה בכל ביס…) החוויה, האוירה, סוחפים ומקרינים גם על האוכל.

דוגרי? רוב הארוחות שלנו לא כאלו,

רוב הבתים שלנו צריכים דיוק,

גם אם אתם לא סגורים על מה הבעיה, נסו להסתכל מחדש על החדר דרך זכוכית מגדלת,

לפעמים הפתרונות מתחבאים בין הפרטים הקטנים.

תציצו על חדר הילדים שלי.

נעשתה בו עבודה לא רעה, אם יורשה לי להודות, במבחן התוצאה: בכל פעם שאני נכנסת אליו, הוא משרה עליי רוגע ונעימות.

נעשה zoom in על כמה פרטים ופריטים שבו:

small_mg_2402

הידיות של המיטה,

הקומפוזיציה של הפיות במיטה התחתונה – אחת תלויה על הקיר, אחת תלויה מהמיטה, ושתיהן שומרות על הנמה מפני חלומות רעים והפרעות שינה,

מוט הוילון הפשוט והבסיסי מחומר טבעי שממשיך את הקו הנקי של שולחן הכתיבה, הכסא ומנורת השולחן,

הוילון עצמו – לא רק הצבעוניות אלא גם ההדפס עצמו, התוכן – שיתאים מבחינת רוח ומסר לחדר שינה של ילדים. חיות מצחיקות, לא מפחידות, בצבעים רגועים אבל לא משעממים. התכנון של שתי כנפיים, באורך המתאים לשולחן.

מסגרת תמונת החתול המתכתבת עם פרופיל החלון.

בדי הכריות נבחרו באותה לוגיקה של הוילון – וכל אלו תואמים ומתאימים זה לזה, אך אינם סט!

שרשרת הדגלונים, צבעוניות קצת יותר גברית, בהתאם לבכור שבקומה העליונה במיטת הקומותיים, שהטריטוריה שלו מסומנת גם על ידי הסל-צעצוע.

small_mg_2407

בחירת כיסוי המיטה שעיצבתי: גודל ריבועים, שילובי הבדים, עובי. להכל יש משמעות והשפעה על הנראות!

תליית שרשרת הדגלונים (הפעם מנייר, קנויה מ"אלי אקספרס")

בחירת החפצים לתליה על הקיר הזה, הקיר הפנוי היחיד בחדר לקישוטים, נצפה בעיקר על ידי מי שישן מולו ולא מתחתיו…

מתן משקל מאזן על ידי איבזור של מיטת המעבר הקטנה, לעומת מיטת הקומותיים המתנשאת, וכל זה כשזוכרים שיש ילדונת שאמורה לישון בה בנוחות.

small_mg_2415

שידת ההחתלה, רהיט יפה לא פחות משהוא שימושי, ניטראלי ובוגר, מתאים בעתיד להסבה לייעודים אחרים בכל חדר בבית, מוצע עם סדינים שמהוים כתם צבע נוסף (ולכן מצדיק מחשבה) בנוף החדר.

תליית לבבות מעל השידה – גם הם מעץ ובצביעת ווש, יוצרים קשר לכלל הבית בו מפוזרים לבבות בכל החדרים.

small_mg_2411

כאן ניתן לראות את ההשתקפות של שידת ההחתלה במראה, ואת המראה עצמה – מראה הכי פשוטה ובסיסית, שזכתה לצביעה מתאימה לגווני החדר ולקישוטים הומוריסטיים בעזרת וושי טייפ, כפתורים ופריטי ערכות יצירה.

בתמונה גם מבצבץ רמז לארון הקיר, רהיט מאד דומיננטי בחדר, לא הוד לא ולא הדר, אך בגלל כל לוכדי תשומת הלב הפזורים בחדר ומיקומו המושכל, מימין לדלת ומול החלון, הוא ממש אינו מורגש ולא מפריע לאמירה העיצובית שביקשתי לייצר בחדר – רוגע, שמחה, ענין והרמוניה.

מקוה שהעברתי כאן את המסר שלכל פרט ופרט יש השפעה על הנראות. ושאתם מבינים עכשיו למה קטנונית זו תכונה שיכולה להיות חיובית ומועילה.

הרי זו אמנות לאתר את הפריטים המשפיעים יותר מאחרים, להבין איך לפצח את ההשפעה שלהם ומה היא תהיה עוד בשלב התכנון, לחזות את התמונה הסופית של מראה החדר והתחושה הרצויה בו, ולתרגם את כל אלו לרשימת קניות/משימות לפי סדר החשיבות.

בשביל זה יש מדייקת בתים…

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *