לא רק דיוקים – סיבוב קניות!

שופינג!

למרות שרוב הלקוחות שלי מגיעים אליי לפגישות דיוק יחידות, מקבלים את ה"מתכון" עבורם איך לעשות את הבית שלהם גוטה גוטה, יפה נעים, מתאים להם בול בפוני, הכי אני אוהבת את תהליכי הליווי.

בפגישות אני נותנת המלצות, הולכת לדרכי ומקוה שהלקוחות ישלחו לי תמונות של ה"אחרי". ושאשכרה יישמו את מה שהמלצתי בלי לקבל רגליים קרות ועצות אחיתופל מגורמים אחרים.

בתהליכים אני מכירה את הלקוח, מלווה אותו, מגיבה לכל שינוי והחלטה שלו, מדייקת אותם במהלך הדרך, וכך גם התוצאה הרבה יותר קולעת, טוטאלית ומתאימה לחזון שגיבשנו.

במסגרת הליווי אני מציעה שירות של יום קניות. עבור הלקוח, מדובר ביום ממוקד שבו הוא צריך להכין סבלנות ואת הארנק, והוא יוצא ממנו עם מקסימום תוצרים שיעשו לו את הבית "וואו!".

שמחה לשתף אתכם כאן במאחורי הקלעים של יום כזה.

הוא מתחיל בשיעורי בית: מדידות בבית הלקוח, רשימת ציוד, מה שמתגבש לניסוח כמו: "ספה ירוקה או כחולה, רוחב 2.40-2.80, רגלי עץ". ועכשיו אני הולכת לחפש ספה כזו אם זה פיזית בכיתותי רגליים בין חנויות, וכמובן שברחבי הרשת. בהתאם למה שמצאתי אני יכולה להתקדם לנושא הכריות (לא בטוח שאלו שתכננתי לספה ירוקה יתאימו גם לכחולה).

כך שבסוף עבודת התחקיר אני ממוקדת, יודעת מה אפשר למצוא איפה, ומה העלויות האמיתיות (למשל, הובלה – רכיב מאד משמעותי כשאתם בקומה חמישית ללא מעלית). ככה גם מבינה עד כמה והאם כדאי לרכז קניות באותה חנות, או לפזר.

הרבה פעמים חנויות מאותו סוג (רהיטים, נעליים, טפטים, בדים) מרוכזות באותו אזור, ואז יש את הפיתוי המתמיד לודא שבחנות השניה אין משהו יותר יפה/יותר זול/גם יותר יפה וגם יותר זול. אני עושה את הבירור הזה בשבילכם, כך שכשכבר מגיעים לחנות אחת מבין כל החנויות הדומות בסביבתה, זה אחרי שוידאתי שהיא הכי מתאימה לכם (מבחינת מחיר, שירות, מלאי וכו').

עכשיו תוכלו קצת לשטוף את העינים בתמונות מיום הכנות ומיום קניות של לקוחה חמודה וממושמעת במיוחד, שיצא לה בית דוגמן!

נתחיל מהדברים הגדולים = ריהוט.

כאן תמונות מחנות אחת ספציפית, שבעקבות תחקיר מוקדם הגענו למסקנה שעדיף לרכז אצלה את הקניות. היא היתה קצת מעל התקציב, אז כדי שהמהלך ישתלם, בחרנו ספה מתצוגה, מה שהוזיל את הענין, וריכוז הקניה חסך בעלויות הובלה. כן, גם את אלו צריך לקחת בחשבון כשמחשבים את עלות רכישת הריהוט). עוד יתרון – יכולנו לעשות סימולציה בחנות לודא איך החפצים ממוקמים בחדר, האם יש מספיק מקום, האם הם מתאימים ומה חסר.

זו הספה מהתצוגה. כמובן שאי אפשר לבנות על זה שהיא תתאים. אבל אם יש את הגמישות, כדאי להתחיל מעוגן שכזה: הדבר הראשון הוא לודא שהיא מתאימה בגודל ונוחה. אחר כך מסתכלים על המראה, אם הוא נותן מספיק חופש פעולה – הולכים על זה, ואת שאר הרהיטים והפריטים מתאימים אליו.
הנה כורסא, שהתאימה לנו מבחינת המידות. היו בחנות מספר וריאציות של צבע הריפוד, כמה נוח שיכולנו להניח אותה ליד הספה ולבחור את הכי מתאימה.

היות ומדובר במשפחה גדולה שלא הלכה על הפתרון הנדוש של ספת ר'/שז לונג נדרשו עוד מקומות ישיבה. אז קנינו גם ספה דו מושבית, ובה כבר סוף סוף נתנו לי להשתולל עם הריפוד. וואו, איזה מבחר משכר! מזל שידעתי בדיוק מה אני מחפשת, ומזל שהלקוחה סמכה עליי.

רמז:

תמיד טוב להכניס קצת טבע הביתה!

וכדי לא למתוח אתכם, הנה התוצאה. היה לי ברור שמדובר בצעד לא שגרתי, בבד דומיננטי שהמשטח הכי גדול שהוזמן ממנו עד אז היה כרית, אבל פשוט ידעתי שזה יהיה יפה ושמח וחי וצבעוני ועדין סולידי. גם בחנות אהבו את התוצאה, והציגו אותה בדף שלהם:

טה דם!!!

דיווחים מהשטח מספרים שהיצירה הזו לא רק יפה אלא גם נוחה. מעולה.

עכשיו, כשהבסיס קיים (ותוסיפו לו גם את צבע הקיר ומנורה שבחרנו, ושאר פריטי הבית שנשארים כפי שהיו) אפשר לעלות ברזולוציה ולהעשיר את מראה החדר:

שלושה דברים ברשימת הקניות גרמו לי להכנס לחנויות בדים:

  1. וילונות לחדרי השינה
הבד הימני מאד קסם לי מהצבעוניות המתפרצת שלו, שילובי צבעים מוצלחים, שמחים בלי להתיילד. מתאים מאד למקרה של בית סולידי בו הבסיס – קירות, ריצוף, מטבח ואפילו ריהוט הוא מאד ניטראלי, כי את הצבע הוחלט להכניס באקססוריז. אז הנה הצבע שחיפשתם!
  1. בדי ריפוד. גם מאלו יש בשפע בחנויות בהרצל ובנחלת בנימין. מנעד המחירים והאיכויות – עצום, אפשר לבזבז ימים שלמים על ההשוואות והחיפושים. כמה טוב שיש מדייקת שעושה את זה במקומכם ובשבילכם!
    מתחיל קצת אנמי אבל תציצו למטה…

  2. מפות: לשולחן במטבח עליו אוכלים קבוע, לשולחן האוכל שרוב השבוע הוא רק ייצוגי ובארוחות שבת הוא בשימוש, ולשולחן הסלון (אופציה לראנר). ההחלטה שלי האם להמליץ על מפת בד מוכנה, שעוונית או כל אופציה אחרת הושפעה מהמצאי בחנויות – האם יש משהו מתאים, גם במראה, גם במידות וגם במחיר? ההכנה בשטח הביאה אותי ללקוחה עם כל התשובות, כדי שהיא תקבל את ההחלטה המתאימה לה ביותר.
בדים מצופים בחומר פלסטי דוחה מים, נמכרים לפי משקל. מבחר לא גדול אבל אם יצא לכם למצוא משהו שמתאים לכם, לכו על זה!
אלו בדי למינציה, שעווניות לעשירים, אם תרצו. בד שאפשר לנקות אותו עם מטלית לחה, דוחה רטיבות, עולה בהתאם – ועדיין, לדעתי, אופציה מצוינת למוצר פונקציונלי בלי להתפשר על מראה.

ותמיד יש את האופציה לקנות שעווניות רגילות. במחירים של 1/5 מבדי הלמינציה, כשהן מתלכלכות פשוט זורקים. לא ידידותי לסביבה, כן להגיינה ולתחושת ההתחדשות בבית. גם כאן, הבחירה המושכלת יכולה להפוך את מראה המטבח כולו מזול ומתאמץ – למגניב!

מבינים למה אני מתכוונת כשאני מדברת על בחירה מושכלת, וכמה שעוונית יכולה להשפיע על מראה החדר? תחשבו על שולחן עם השעוונית השניה מלמעלה, לעומת שעוונית המנדלה או הירוקה עם הפרחים. רואים הבדל? זהו. I rest my case!
כאלו אפשר למצוא בכל מקום שמוכר שעווניות. נותנות מראה שמח הישר משנות ה-50'.

נושא מאד משמעותי ובד"כ די מוזנח, תאורה, מקבל בתל אביב רחוב שלם (וולפסון), וזה המקום לחפש בו את מנורת חלומותיכם.

כן, זה היופי כשמגיעים ל"חנות מפעל": היכולת לבחור, להרכיב וליצור לבד את המנורה המתאימה לכם.

באותו אזור אפשר למצוא גם מספר חנויות שעוסקות ברכיב קטן אך מאד משמעותי – ידיות. יש להן השפעה עצומה על מראה הרהיט ובכלל הבית, קל לשנות אותן אם אין אפשרות או תקציב להחליף או לשפץ את הרהיט, אם זה במטבח, מזנון, ארונות וכו'. רק להקפיד לבחור את הידיות המתאימות שיצרו את הלוק הרצוי וישתלבו היטב עם צבע הרהיט.

השפע מבלבל. קודם כל צריך להבין האם צריכים ידית משיכה או כפתור, אחר כך להביא את הידית הקיימת כדי לחפש את הגודל המתאים, ואז מתחילה ההתלבטות, הבחירה מתוך השפע האינסופי.
אני מציעה להתחיל בהחלטה לגבי החומר/הצבעוניות: ברונזה? מושחר? וכך לצמצם את האופציות.
כאלו!
וזה השילוב הנבחר.

וכמובן, איך אפשר בלי, האקססוריז, המכונים אצלי "צוברי אבק". אותם פרטי קישוט שאין להם שום ערך חוץ מלשמח את מי שרואה אותם, ולייפות את הבית. מומלץ לצבור אותם במהלך החיים כמזכרות לחוויות שעברנו – אוספים, תחביבים, יצירות, פריטים שרכשנו בטיולים בארץ ובעולם או קיבלנו מאנשים אהובים (רצוי בעלי טעם טוב).

אצל רוב לקוחותיי אני מתעכבת רבות על נושא זה, שלוקה בחסר. אנשים יקנו קודם כל ספה כדי שיהיה להם איפה לשבת ורק אחר כך, אם בכלל, יתפנו להשלמות של חפצי הנוי, אבל הם אלו בדיוק מקורות הנשמה של הבית, אלו שנותנים לו ייחוד, בולטות ושיוך לבעליו.

שתי לקוחות מיוחדות זכורות לי בהקשר הזה, בולטות בשונותן: לראשונה היו הרבה חפצים כאלו שליקטה במהלך השנים, יצרה ואספה, כך שהתרכזנו רק בארגון הרהיטים הגדולים בבית, תהליך שהוא הרבה יותר מהיר.

לקוחה אחרת, דיילת טובת טעם, שביתה מלא שכיות חמדה שכאלו, הזהרתי אותה שאשלח אליה לקוחות שיקחו ממנה דוגמא, ואני תקוה שאחרי שעשיתי אצלה דיוק כל הפיסים הנפלאים זכו למקום של כבוד המגיע להם ולה.

אז הנה כמה דוגמאות לכאלו שראיתי בסיבוב הקניות שלי:

אלו הן מנורות, מיועדות במקור לחדרי ילדים. אבל הכל ענין של הקשר, בסביבה המתאימה הם יוסיפו רעננות ושמחה גם בחדרים אחרים בבית.
בבושקות הן משהו שאני אוהבת בכל וריאציה. אולי בגלל שורשיי הרוסיים. אגב, אתם יודעים שבבושקה זו סבתא, וצריך להגיד בכלל מטריושקה? פה יש וריאציה אינדיאנית שאני עפתי עליה, כי אני כל כך אוהבת הומור עצמי. וכשיש שילוב כל כך מוצלח גם של רעיון וגם של ביצוע, נותר לי רק להמליץ…
כן, גם לאזור האסלה מגיעה התייחסות.
נחלת בנימין היתה פעם המקום ללכת אליו בחיפוש אחרי פריטים מקוריים ומענינים. היום ההיצע שם הרבה פחות מפתיע ומרגש, כשהכל זמן ברשת באתרים מקומיים כמו מרמלדה מרקט או גלובליים כמו etsy, אבל גם שם הצלחתי למצוא יצירות מרגשות ששוות את ההשקעה.

קיבלתם מושג על קצה המקלדת והמזלג מהשפע הקיים שם בחוץ ומכמות המידע וההחלטות שצריך לאסוף כדי למצוא את מה שמתאים לבית שלכם בול.

זה לוקח זמן, דורש מיומנות, סבלנות והשקעה.

זה חלק ממה שמדייקת בתים עושה…

השארת תגובה