כן, אני קטנונית!

כן, אני קטנונית!

(זה תואר עם ארומה שלילית, אבל בתור מדייקת אני מוצאת שזו תכונה הכרחית ומועילה). קטנוני הוא זה שרואה את הדברים הקטנים. לא נטפל, אלא מודע. קולט, מבין, מנתח, משפר. אני מאמינה שהם אלו שמשפיעים על הרושם לפחות כמו הדברים הגדולים, אך זוכים להרבה פחות התייחסות. זה ענין של רזולוציות: כשמתכננים מראה של חדר, או עיצובו מחדש, מתייחסים כמובן לנותני הטון הראשיים: צבע קיר, ריהוט, אולי שטיח. אם מספיקים, מקדישים תשומת לב גם לפרטים קטנים יותר, כמו כריות לספה. א ב ל – גם בתוך אותם חפצים יש חלקים שמאד משפיעים על המראה הכללי, למרות גודלם הזעיר (= קוטנם): הרגליים של הספה – האם מעץ? ממתכת? האם בעובי פרופורציונלי לספה או במראה זול ורעוע כאילו היא כל רגע תתפרק? הכריות – במקרה הטוב, מדברים על הדוגמא. ומה עם המגע של הבד, שלא יגרד? והמידות, שלא יפריעו לישיבה? לא יחביאו את הספה כולה? תמונות – חייבות את המסגרת המתאימה להן, לפעמים גם פספרטו (הרקע שמסביבן), בצבע הנכון, בעובי המתאים, בסגנון המשרת את מראה החלל. וילונות – בהחלט נושא פופולרי. אבל כמה מכם התעכבתם על המתלה שלהם? וידאתם שהוא ממשיך את הקו העיצובי של החדר ולא מתנגש בו? אגב, יש מקרים שבהם האנרגיה סוחפת. הרושם הכללי מספיק חזק. אין צורך במדייקת, הפרטים לא רלוונטיים. להמחשה, אשתמש באנלוגיה מעולם הקולינריה. קחו כדוגמא ארוחה: כשהיא במקום קונבנציונלי, בעיתוי שגרתי, יורדים לפרטים: היה עדיף מלח גס במקום דק, הויניגרט היה חמוץ מדי, המרנג בפבלובה צריך היה להיות כנשיקות קטנות ולא אחת גדולה. ושאר ביקורות בונות (-; אבל אם הארוחה היא בסיום יום חופש, על חוף הים, מול המדור, כשהנוף גונב את ההצגה, והשחיה פתחה את התיאבון, לא מתעמקים בכלל בדקויות (האם תפוחי האדמה עשויים מספיק, התאמת המתיקות של רוטב הכנפיים, החול שנכנס לפה בכל ביס…) החוויה, האוירה, סוחפים ומקרינים גם על האוכל. דוגרי? רוב הארוחות שלנו לא כאלו, רוב הבתים שלנו צריכים דיוק, גם אם אתם לא סגורים על מה הבעיה, נסו להסתכל מחדש על החדר דרך זכוכית מגדלת, לפעמים הפתרונות מתחבאים בין הפרטים הקטנים. תציצו על חדר הילדים שלי. נעשתה בו עבודה לא רעה, אם יורשה לי להודות, במבחן התוצאה: בכל פעם שאני נכנסת אליו, הוא משרה עליי רוגע ונעימות. נעשה zoom in על כמה פרטים ופריטים שבו: הידיות של המיטה, הקומפוזיציה של הפיות במיטה התחתונה – אחת תלויה על הקיר, אחת תלויה מהמיטה, ושתיהן שומרות על הנמה מפני חלומות רעים והפרעות שינה, מוט הוילון הפשוט והבסיסי מחומר טבעי שממשיך את הקו הנקי של שולחן הכתיבה, הכסא ומנורת השולחן, הוילון עצמו – לא רק הצבעוניות אלא גם ההדפס עצמו, התוכן – שיתאים מבחינת רוח ומסר לחדר שינה של ילדים. חיות מצחיקות, לא מפחידות, בצבעים רגועים אבל לא משעממים. התכנון של שתי כנפיים, באורך המתאים לשולחן. מסגרת תמונת החתול המתכתבת עם פרופיל החלון. בדי הכריות נבחרו באותה לוגיקה של הוילון – וכל אלו תואמים ומתאימים...

Read More

מה זה מדייקת בתים?!

מה זה מדייקת בתים?!

אז מה זה מדייקת בתים? זהו תואר מומצא, ע"י היועצת השיווקית המבריקה שלי, קרן בוטל. למה שאני עושה, לא מצאנו תואר קיים. כמובן שכמו כל דבר חדש וחדשני, הוא מעורר הרבה סימני שאלה ותהיות למה הכוונה ואיך הוא משתלב בין מקצועות דומים ומשיקים. אם צריך להכניס לתבניות מוכרות, אפשר אולי להגיד שזה סוג של הום סטיילינג מתחשב: באילוצים, תקציב, זמן וסגנון של הלקוח. כזה שיודע: יש לבית סטייל משלו, לדיירים סטייל משלהם, וצריך לעשות לשני הסגנונות האלו טיפול זוגי ולמצוא את ה-DNA  של השילוב ביניהם. המונח "מדייקת" על הטיותיו השונות מציף מכל עבר ואולי אף מדיף ניחוח ניו אייג'י. קצת כמו "מכיל", "מחובר", "לשחרר" ושאר מלים שיש בהן שימוש יתר והתרחקות ממובנן המקורי הפשוט. גם לי יש רתיעה קלה ממנו כשמשתמשים בו לא לענין, אבל מיד קלטתי שהוא מתאר היטב (שלא לומר במדויק (-;) את עבודתי, דוקא על דרך ההיפוך: בניגוד לבערך, על יד. זוכרים שצדי צרפתי היה אומר למתמודדים ב"כוכב נולד" ששרו לא משהו: "זה על יד…"? כך גם אני מגיעה לבתים שדייריהם צריכים הכוונה. אולי ניסו לחקות טרנדים קיימים או ליישם משהו שראו במקום אחר, ועשו את זה די צולע. אולי סתם רוצים לרענן או לחדש. למרבה המזל ובניגוד לכשרון שירה, אפשר ומומלץ בקלות ובמהירות לשפר. וכאן אני מדייקת: מאתרת את הנושאים לטיפול, מנחה איך ללטש, ליישם, להכניס את זה בול למקום המתאים. שהבית יראה כמו שהתכוונת. מעורבות שלי אפשרית ורצויה כמה שיותר מוקדם: אם מסתייע – עוד מתכנון הבית לפני בניה או שיפוץ. הרבה יותר פשוט כאשר החזון מגובש בהתחלה, כך שאפשר ליישם אותו כבר בריצוף, חיפוי, מטבח ואלומיניום, עם הידיעה והתכנון איך יראה הבית בסוף ואיך כלל מרכיביו – מבנה ותכולה – יגויסו להשגת אותו מראה רצוי. אך גם אם המבנה כבר קיים וצריך לראות איך ממקסמים את שאר הרכיבים בו – צבע, תאורה, טקסטיל, אביזרים – אפשר לשנות את הנראות מקצה לקצה, ואני מנחה כיצד. אפילו כאשר הכל כבר גמור והגעתם לשלב ה"רק" – כשיש כבר הכל וצריך "רק" לבחור כריות לספה, למצוא עוד תמונה או לחפש שטיח. בכל שלב שאני נכנסת לתמונה אוכל לתמרן ולהנחות איך לשפר, להנעים ולייפות. הכל כדי שתרגישו בבית. אני סלקטורית – המודאה שלא יוכנסו לבית פריטים שלא תואמים את התכנון, שדכנית וציידת – המתאימה ומלקטת לכם את הפריטים הכי שווים ולטעמכם אצל הספקים איתם אני בקשר בהתאם לתקציב עליו החלטתם, יוצרת מתכונים – ובהם פירוט עבורכם מה לחפש בחנויות: גודל, צבע, צורה וסגנון. איתם תוכלו לבשל את הבית שתמיד חלמתם עליו. מקוה שהצלחתי לשפוך קצת אור על המונח "מדייקת בתים", תציצו סביבכם ותראו – האם יש משהו שצריך דיוק אצלכם בבית? בתמונה שצילמה הדר הרנס המוכשרת, מופיע הבית שלי בכבודו...

Read More