כן, אני קטנונית!

כן, אני קטנונית!

(זה תואר עם ארומה שלילית, אבל בתור מדייקת אני מוצאת שזו תכונה הכרחית ומועילה). קטנוני הוא זה שרואה את הדברים הקטנים. לא נטפל, אלא מודע. קולט, מבין, מנתח, משפר. אני מאמינה שהם אלו שמשפיעים על הרושם לפחות כמו הדברים הגדולים, אך זוכים להרבה פחות התייחסות. זה ענין של רזולוציות: כשמתכננים מראה של חדר, או עיצובו מחדש, מתייחסים כמובן לנותני הטון הראשיים: צבע קיר, ריהוט, אולי שטיח. אם מספיקים, מקדישים תשומת לב גם לפרטים קטנים יותר, כמו כריות לספה. א ב ל – גם בתוך אותם חפצים יש חלקים שמאד משפיעים על המראה הכללי, למרות גודלם הזעיר (= קוטנם): הרגליים של הספה – האם מעץ? ממתכת? האם בעובי פרופורציונלי לספה או במראה זול ורעוע כאילו היא כל רגע תתפרק? הכריות – במקרה הטוב, מדברים על הדוגמא. ומה עם המגע של הבד, שלא יגרד? והמידות, שלא יפריעו לישיבה? לא יחביאו את הספה כולה? תמונות – חייבות את המסגרת המתאימה להן, לפעמים גם פספרטו (הרקע שמסביבן), בצבע הנכון, בעובי המתאים, בסגנון המשרת את מראה החלל. וילונות – בהחלט נושא פופולרי. אבל כמה מכם התעכבתם על המתלה שלהם? וידאתם שהוא ממשיך את הקו העיצובי של החדר ולא מתנגש בו? אגב, יש מקרים שבהם האנרגיה סוחפת. הרושם הכללי מספיק חזק. אין צורך במדייקת, הפרטים לא רלוונטיים. להמחשה, אשתמש באנלוגיה מעולם הקולינריה. קחו כדוגמא ארוחה: כשהיא במקום קונבנציונלי, בעיתוי שגרתי, יורדים לפרטים: היה עדיף מלח גס במקום דק, הויניגרט היה חמוץ מדי, המרנג בפבלובה צריך היה להיות כנשיקות קטנות ולא אחת גדולה. ושאר ביקורות בונות (-; אבל אם הארוחה היא בסיום יום חופש, על חוף הים, מול המדור, כשהנוף גונב את ההצגה, והשחיה פתחה את התיאבון, לא מתעמקים בכלל בדקויות (האם תפוחי האדמה עשויים מספיק, התאמת המתיקות של רוטב הכנפיים, החול שנכנס לפה בכל ביס…) החוויה, האוירה, סוחפים ומקרינים גם על האוכל. דוגרי? רוב הארוחות שלנו לא כאלו, רוב הבתים שלנו צריכים דיוק, גם אם אתם לא סגורים על מה הבעיה, נסו להסתכל מחדש על החדר דרך זכוכית מגדלת, לפעמים הפתרונות מתחבאים בין הפרטים הקטנים. תציצו על חדר הילדים שלי. נעשתה בו עבודה לא רעה, אם יורשה לי להודות, במבחן התוצאה: בכל פעם שאני נכנסת אליו, הוא משרה עליי רוגע ונעימות. נעשה zoom in על כמה פרטים ופריטים שבו: הידיות של המיטה, הקומפוזיציה של הפיות במיטה התחתונה – אחת תלויה על הקיר, אחת תלויה מהמיטה, ושתיהן שומרות על הנמה מפני חלומות רעים והפרעות שינה, מוט הוילון הפשוט והבסיסי מחומר טבעי שממשיך את הקו הנקי של שולחן הכתיבה, הכסא ומנורת השולחן, הוילון עצמו – לא רק הצבעוניות אלא גם ההדפס עצמו, התוכן – שיתאים מבחינת רוח ומסר לחדר שינה של ילדים. חיות מצחיקות, לא מפחידות, בצבעים רגועים אבל לא משעממים. התכנון של שתי כנפיים, באורך המתאים לשולחן. מסגרת תמונת החתול המתכתבת עם פרופיל החלון. בדי הכריות נבחרו באותה לוגיקה של הוילון – וכל אלו תואמים ומתאימים...

Read More

איך הפכתי להיות מדייקת בתים?

איך הפכתי להיות מדייקת בתים?

בלוגרית אחרת, מקסימה ונהדרת וגם פה מהצ'כונה (כרכור) הגיעה אלי על אופניים אחרי ששמעה את סיפורי מעצמאית נפלאה שניה. ורוניקה פז היא תוצרת חוץ, יצא לה להיות מתנדבת בקיבוץ (יקום), ובין לבין ובעיקר אחרי, הגיעה למסקנה שחשוב לפרסם סיפורי הסבות מקצועיות של נשים, כדי לתת השראה ומוטיבציה לאחרות שיראו שזה אפשרי, כדאי ומומלץ. זכיתי להימנות בין המודלים להשראה, להעביר איתה כמה שעות מהנות ולקבל סיכום ממצה ומוצלח של המהפך המקצועי שעברתי. קראו בעצמכן! https://www.facebook.com/ ולמי שקרא עד הסוף, וסקרן מה יצא – הנה תמונה שצילמה אלה פאוסט, של התינוקת שהיתה לי בבטן, עמר יקירתי....

Read More

מה קורה בדיוק בפגישת דיוק

מה קורה בדיוק בפגישת דיוק

(או: למה צריך שעתיים אם אני רוצה רק לבחור צבע לקיר): כשאתם הולכים לרופא שיניים, אתם לא אומרים לו: תעשה לי סתימה לבנה. אתם אומרים לו: כואבת לי השן, אם צריך סתימה – אני מעדיף לבנה. הוא מתשאל אתכם, מברר מתי כואב, בודק, יכול להיות שבסוף יגיד שזה בכלל סינוסיטיס או דלקת חניכיים. אם בכל זאת צריך סתימה, יציג לכם את היתרונות והחסרונות של הלבנה לעומת הכסופה, וכשתוכלו – יאפשר לכם לבחור. וזה נראה לכם תהליך סביר, הגיוני ונכון. אותו דבר בדיוק – בדיוק! כשאני באה אליכם, אני מציעה פתרונות לבעיות שאתם מציגים. במקרה הקל – הבעיה מוצגת בבירור: רוצה שינוי, לא אוהב את הריהוט שלי, המטבח מעצבן אבל אני בבית שכור וכו' וכו'. במקרה השכיח – אתם מבקשים שאיישם את הפתרון: רוצה לצבוע את הקיר בכחול, יאללה שלפי את המניפה נבחר גוון. וכאן – הפתעה: זה השלב שאני מתחילה לאסוף נתונים, לראיין, לאבחן, לאפיין: * מי גר בבית? * למה רוצים לצבוע את הקיר? האם כולם מסכימים לזה? * האם יש פה רצון בשינוי כלשהו? * אולי שבעצם הבעיה היא לא בצבע הקיר אלא במיקום הרהיטים בחדר? בלי חפירות, בלי התפלספויות, בלי ניתוחים פסיכולוגיים, אבל בהקשבה גם למה שלא נאמר, בהתבוננות גם במה שמתחבא, בזיהוי הצרכים האמיתיים – ואז מוצעים הפתרונות המתאימים, המותאמים, המדוייקים לכל מקרה ולקוח. ואני מנופפת בשרביט הקסמים שלי (בד"כ לא עובד כי אני מדייקת ולא קוסמת): אם צריך – שולפת את המניפה, דוגמאות הבדים, רשימות הספקים וכתובות החנויות, ולא עוזבת עד שאתם לא סגורים על כל האפשרויות ושלל הכיוונים להשיג בדיוק מה שאתם רוצים וצריכים, כדי שתרגישו בבית. ותהליך כזה – לוקח זמן, גם אם בסוף יש "רק" מספר גוון במניפה. כי בדקתי, הבנתי, הסברתי והסכמתם – זה ישיג את המטרה ויענה על הצרכים. לפעמים נדרש זמן תגובה- עיבוד, בירור, חקירה, כדי לא לשלוף לכם תשובה מהשרוול, אלא לתת לכם מענה מקצועי ויסודי. כאשר יש תהליך מתמשך, וכבר קיימת ההיכרות איתכם ועם הבית, הכל רץ ומתקתק הרבה יותר מהר. ואז אפשר להפגש לדיוקים נקודתיים קצרים ואפקטיביים. (בתמונה המקסימה, תוצרת מצלמתה של Hadar Hernes, דוגמא לפתרון – איך להכניס נשמה ולהרגיש שגרים כבר הרבה זמן בבית...

Read More

חשיבותו של התכנון

חשיבותו של התכנון

תכנון מראש יכול להקל על החיים. למשל, כשבבית הספר יש נושא: "ארצות הים התיכון": אם יודעים מראש שתדרש הכנת מאכל לאומי של הארץ הנבחרת, בוחרים איטליה או מקסימום מצרים. כשלא יודעים או לא מתכוננים, נתקעים עם מלטה…. מה לעזאזל המאכל הלאומי של מלטה? ניסיתי לשכנע שביצים קשות או מקסימום מלפפונים בחומץ, אבל מסתבר שמדובר בצלי ארנבת או מאפה ריקוטה בפילו. למאפה עשינו גרסה מקומית, הלא היא "זיוה", וסגרנו את הפינה. כשבשיא החום נזכרים שמאחורי החגים מפתיע גשם פתאומי, מזמינים מסין מגפיים ב3$ שמספיקים להגיע עוד לפני היורה. ואם קוראים למדייקת בתים בזמן, אפשר לשבת בנחת על הקטלוג של איקאה ולהתכונן כראוי לסייל:  לודא ששידת הלילה מתאימה בדיוק במידותיה, לבחור צבע של פריט מסוים כאשר יש כמה אפשרויות, לקנות מה שיש לכווווולם כי הבנתם פתאום למה אתם צריכים גם, ולהוסיף לרשימה את כל הפינוקים הקטנים שיש רק אצל דודה איקאה, שיהיה. בתמונה שהכינותי מראש וצילמה @hadar hernes דגם כיצד תכנון נכון (של @שירי אביבי ושלי) משיג מקסימום אפקט במינימום אריחים: חדר האמבטיה ססגוני בעזרת 14 אריחים בלבד )של @ליאת שרון), שמוקמו במחשבה רבה בריכוזים ובמיקומים מתאימים, ולא כמו בד"כ בשורה...

Read More

הקושי לבחור- ואיך אוכל לעזור

הקושי לבחור- ואיך אוכל לעזור

בעידן שלנו, יש בעיה של עודף מידע. למראית עין, כל העולם בכף היד: מכל מסך צצים פריטים וחדרים מעוצבים: פוסטים מטיולים בחו"ל, פרסומים של מעצבים וחנויות, כתבות ופינטרסט, והשפע הזה מאד מבלבל ומציף. במקום שנהנה ממבחר האפשרויות אנחנו נלחצים: איך נדע לבחור?! כאן אני נחלצת לעזרתכם: אחד התוצרים של פגישת דיוק הוא התמקדות =  הגדרה ברורה לגבי כל רהיט ופריט מה לחפש ואיך למצוא. למשל, אם יש לכם כלב שחור, כנראה שפחות תתאים לכם ספה לבנה, ואם הבית בסגנון כפרי, ותרו על מקרר נירוסטה, ושטיח עגול זה מקסים, אך על שטח רצפה גדול מדי יראה כמו מפית. וכו' וכו'. אחרי שאצייד אתכם במידות, צבעים, סגנון וצורה, כשתגיעו לחנות לא תסתנוורו מהמבחר: תהיו ממוקדים, תוכלו לבחור בקלות ובמהירות מה שמתאים לביתכם בדיוק. (בלי שום תסכול מהויתור על שאר הפריטים היפים – כמו נעל במידה לא שלכם: אולי מהממת, אבל פשוט לא רלוונטית). אז כדי לחסוך את כאב הראש, לנצל את שפע המידע במקסימום, להתמקד ולדייק – דברו איתי. וכאן תמונה מטיול בחנות ממתקים מיוחדת ברובע הלטיני בפריז, המעוצבת כמו כיתה. רציתי להביא מתנות לילדים, וכדי להקל על הבחירה ביקשתי מהמוכר שיראה לי רק מה שטבעי, ללא צבעי מאכל מלאכותיים. אחרי שהראה לי ממתקים בכחול זרחני והתעקש שזה טבעי, הבנתי שמכאן לא תבוא הישועה… באמת היה קשה לבחור, וחלק מהממתקים, כמו גם קינוחים בפריז, התגלו כנרות חנוכה = לראותם בלבד, היופי היה על חשבון הטעם, אבל לא צריך לדאוג, מצאנו כמה מטעמים, שאותם אחפש כשאחזור לשם שוב, אולי אפילו...

Read More