"לכאן לא באים בשביל סלט!" (י. אהרוני) או: אם כבר, אז כבר…

"לכאן לא באים בשביל סלט!" (י. אהרוני) או: אם כבר, אז כבר…

לכאן לא באים בשביל סלט!". ככה אמר (נזף?) לי אהרוני, השף והצמה, ההוא מהתכניות בעולם עם גידי גוב, לפני  20 שנה. הייתי חיילת בתל אביב של סוף שנות ה-90', התקופה עם התקוה שאולי עוד יהיה שלום ויבואו לכאן המונים – שכנים וכאלו שכבר לא יחרימו, וכדאי שיהיה להם איפה לאכול. פינקנו את עצמנו באיזה אירוע של יום שנה או יומולדת בארוחה עסקית במסעדת היוקרה שלו "תפוח זהב". הייתי בררנית-על וחשדנית-חדשנות קולינרית וברור שצמחונית, ככה שמכל מבחר המנות הראשונות היחידה שהצלחתי למצוא שתעמוד בכל התנאים המחמירים שלי היתה סלט. אהרוני שמע שזה מה שהזמנתי, ובא אליי בכבודו ובעצמו, להודיע שאם כבר באתי אליו – זה לא בשביל סלט: סלט אוכלים בבית. מרוב התרגשות (או בהלה? או מבוכה? כנראה שכל התשובות נכונות) מיהרתי לשנות את ההזמנה ולהחליף את המנה. לא זוכרת מה אכלתי במקום. רק שזה היה טעים. (את הקינוח אני דוקא זוכרת: מוס שוקולד במרק שוקולד(. ואת הציטוט שלו – לפה לא באים בשביל סלט, את זה אוכלים בבית, אני משננת לעצמי וגם ללקוחותיי כשאנחנו בהתלבטות בעת קבלת החלטה קצת נועזת, לא שגרתית ויש שיגדירו – מסוכנת קמעה. למשל, לצבוע קיר/דלת בצבע דומיננטי. כזה שלא מתבייש, לא מתחבא, ועלול, חלילה, לצרום עם שכניו. או כשבוחרים ריהוט שאינו ספת ר' אפורה. וכהנה וכהנה. רכובה על המנטרה "אם כבר אז כבר" אני מסבירה שלא התכנסנו כאן היום והזמנו צבע (בעל המקצוע עם הסולם והמברשת) בשביל בחירות צפויות ומשעממות, אז יאללה, הולכים על כל הקופה. הם בד"כ עוצרים בחצי הדרך, וזה גם טוב, מעזים עם המשקוף, מהססים עם הדלת. לא נורא, ישאירו משהו לפעם הבאה. למען הגילוי הנאות, היתה לי צומת החלטה באחת מחנויות הרהיטים: הגעתי לשלב הבחירה של בד ריפוד לספה דו מושבית של לקוחה יקרה. לקוחה חלומית, שאמרה לי את המשפט שכל מעצב חולם עליו: "מה שתגידי – אני עושה!". המוני בדים, איך בוחרים? צריך להתאים גם למה שכבר יש בבית, גם לשאר הריהוט הנבחר… יש פה חתיכת סיכון. לקחתי אויר, והזכרתי לעצמי שהלקוחה הזו ראתה את צילומי הבית שלי והחליטה שהיא רוצה גם, וכך בחרה בי. כדי שאני אכניס לה לבית את הצבע והחיים והתעוזה. וכך היה: בחרתי בד מאד לא שגרתי, לא ניטראלי, נוכח ומשמח. יצא מקסים, מלבב ואפילו די סולידי… אז גם אתם, בהיסוסים לפני החלטות מרגשות, מענינות, שממלאות אתכם שמחה, זכרו את דברי אהרוני- לכאן לא באים בשביל סלט! תעזו, מקסימום – יצליח… אז אם אתם פתוחים להמלצות מהתפריט, או להמצאת מנה חדשה במיוחד בשבילכם – מוזמנים לפנות,...

Read More

מה קורה בדיוק בפגישת דיוק

מה קורה בדיוק בפגישת דיוק

(או: למה צריך שעתיים אם אני רוצה רק לבחור צבע לקיר): כשאתם הולכים לרופא שיניים, אתם לא אומרים לו: תעשה לי סתימה לבנה. אתם אומרים לו: כואבת לי השן, אם צריך סתימה – אני מעדיף לבנה. הוא מתשאל אתכם, מברר מתי כואב, בודק, יכול להיות שבסוף יגיד שזה בכלל סינוסיטיס או דלקת חניכיים. אם בכל זאת צריך סתימה, יציג לכם את היתרונות והחסרונות של הלבנה לעומת הכסופה, וכשתוכלו – יאפשר לכם לבחור. וזה נראה לכם תהליך סביר, הגיוני ונכון. אותו דבר בדיוק – בדיוק! כשאני באה אליכם, אני מציעה פתרונות לבעיות שאתם מציגים. במקרה הקל – הבעיה מוצגת בבירור: רוצה שינוי, לא אוהב את הריהוט שלי, המטבח מעצבן אבל אני בבית שכור וכו' וכו'. במקרה השכיח – אתם מבקשים שאיישם את הפתרון: רוצה לצבוע את הקיר בכחול, יאללה שלפי את המניפה נבחר גוון. וכאן – הפתעה: זה השלב שאני מתחילה לאסוף נתונים, לראיין, לאבחן, לאפיין: * מי גר בבית? * למה רוצים לצבוע את הקיר? האם כולם מסכימים לזה? * האם יש פה רצון בשינוי כלשהו? * אולי שבעצם הבעיה היא לא בצבע הקיר אלא במיקום הרהיטים בחדר? בלי חפירות, בלי התפלספויות, בלי ניתוחים פסיכולוגיים, אבל בהקשבה גם למה שלא נאמר, בהתבוננות גם במה שמתחבא, בזיהוי הצרכים האמיתיים – ואז מוצעים הפתרונות המתאימים, המותאמים, המדוייקים לכל מקרה ולקוח. ואני מנופפת בשרביט הקסמים שלי (בד"כ לא עובד כי אני מדייקת ולא קוסמת): אם צריך – שולפת את המניפה, דוגמאות הבדים, רשימות הספקים וכתובות החנויות, ולא עוזבת עד שאתם לא סגורים על כל האפשרויות ושלל הכיוונים להשיג בדיוק מה שאתם רוצים וצריכים, כדי שתרגישו בבית. ותהליך כזה – לוקח זמן, גם אם בסוף יש "רק" מספר גוון במניפה. כי בדקתי, הבנתי, הסברתי והסכמתם – זה ישיג את המטרה ויענה על הצרכים. לפעמים נדרש זמן תגובה- עיבוד, בירור, חקירה, כדי לא לשלוף לכם תשובה מהשרוול, אלא לתת לכם מענה מקצועי ויסודי. כאשר יש תהליך מתמשך, וכבר קיימת ההיכרות איתכם ועם הבית, הכל רץ ומתקתק הרבה יותר מהר. ואז אפשר להפגש לדיוקים נקודתיים קצרים ואפקטיביים. (בתמונה המקסימה, תוצרת מצלמתה של Hadar Hernes, דוגמא לפתרון – איך להכניס נשמה ולהרגיש שגרים כבר הרבה זמן בבית...

Read More

סיפור מקרה: קיר טורקיז

סיפור מקרה: קיר טורקיז

בחורה מקסימה מטלפנת: "צריכה דיוק ממש בקרוב – כבר קבעתי עם צבעי טוב". גרים בבית 5 שנים, הקירות מלאים סימנים, רוצה שינוי ורענון, צבעוניות זה אחלה כיוון. הגעתי וראיתי: בית מושקע, לא נדוש, ללקוחה אחלה ראש. הוצאתי דוגמאות צבע מהאקסטרים: זית וירקרקון וטורקיז מתלהב והיא לא חטפה התקף לב! יחד בחרנו צבעים סוערים ושמחים ומענינים (שיתוף הפעולה שלה – אני בעננים!) . לקינוח כיוונתי אותה להשלמות המדויקות – מסגרת מצעצועים, פוקסיה, ושאר הברקות, כשהכל ייושם יהיה לה מסדרון עוצר נשימה ופינת מחשב מהאגדות מקוה שלא תעצר באמצע ותוכל מהתוצאה להנות… ואם תקבל קצת רגליים קרות ופקפוק, תוכל לקבוע עוד דיוק ונעשה כיוונון ותכנון מסוגנן עם קריצה, העיקר שהיא תצא מרוצה! אז אם גם אתם רוצים להעז, לרענן את העיצוב המקורי של הבית שלכם, למחוק את סימני האצבעות מהקיר ועל הדרך לרענן ולהחיות, מבטיחה אתכם שהדיוק שלי לא טרחני, אלא...

Read More

מה זה מדייקת בתים?!

מה זה מדייקת בתים?!

אז מה זה מדייקת בתים? זהו תואר מומצא, ע"י היועצת השיווקית המבריקה שלי, קרן בוטל. למה שאני עושה, לא מצאנו תואר קיים. כמובן שכמו כל דבר חדש וחדשני, הוא מעורר הרבה סימני שאלה ותהיות למה הכוונה ואיך הוא משתלב בין מקצועות דומים ומשיקים. אם צריך להכניס לתבניות מוכרות, אפשר אולי להגיד שזה סוג של הום סטיילינג מתחשב: באילוצים, תקציב, זמן וסגנון של הלקוח. כזה שיודע: יש לבית סטייל משלו, לדיירים סטייל משלהם, וצריך לעשות לשני הסגנונות האלו טיפול זוגי ולמצוא את ה-DNA  של השילוב ביניהם. המונח "מדייקת" על הטיותיו השונות מציף מכל עבר ואולי אף מדיף ניחוח ניו אייג'י. קצת כמו "מכיל", "מחובר", "לשחרר" ושאר מלים שיש בהן שימוש יתר והתרחקות ממובנן המקורי הפשוט. גם לי יש רתיעה קלה ממנו כשמשתמשים בו לא לענין, אבל מיד קלטתי שהוא מתאר היטב (שלא לומר במדויק (-;) את עבודתי, דוקא על דרך ההיפוך: בניגוד לבערך, על יד. זוכרים שצדי צרפתי היה אומר למתמודדים ב"כוכב נולד" ששרו לא משהו: "זה על יד…"? כך גם אני מגיעה לבתים שדייריהם צריכים הכוונה. אולי ניסו לחקות טרנדים קיימים או ליישם משהו שראו במקום אחר, ועשו את זה די צולע. אולי סתם רוצים לרענן או לחדש. למרבה המזל ובניגוד לכשרון שירה, אפשר ומומלץ בקלות ובמהירות לשפר. וכאן אני מדייקת: מאתרת את הנושאים לטיפול, מנחה איך ללטש, ליישם, להכניס את זה בול למקום המתאים. שהבית יראה כמו שהתכוונת. מעורבות שלי אפשרית ורצויה כמה שיותר מוקדם: אם מסתייע – עוד מתכנון הבית לפני בניה או שיפוץ. הרבה יותר פשוט כאשר החזון מגובש בהתחלה, כך שאפשר ליישם אותו כבר בריצוף, חיפוי, מטבח ואלומיניום, עם הידיעה והתכנון איך יראה הבית בסוף ואיך כלל מרכיביו – מבנה ותכולה – יגויסו להשגת אותו מראה רצוי. אך גם אם המבנה כבר קיים וצריך לראות איך ממקסמים את שאר הרכיבים בו – צבע, תאורה, טקסטיל, אביזרים – אפשר לשנות את הנראות מקצה לקצה, ואני מנחה כיצד. אפילו כאשר הכל כבר גמור והגעתם לשלב ה"רק" – כשיש כבר הכל וצריך "רק" לבחור כריות לספה, למצוא עוד תמונה או לחפש שטיח. בכל שלב שאני נכנסת לתמונה אוכל לתמרן ולהנחות איך לשפר, להנעים ולייפות. הכל כדי שתרגישו בבית. אני סלקטורית – המודאה שלא יוכנסו לבית פריטים שלא תואמים את התכנון, שדכנית וציידת – המתאימה ומלקטת לכם את הפריטים הכי שווים ולטעמכם אצל הספקים איתם אני בקשר בהתאם לתקציב עליו החלטתם, יוצרת מתכונים – ובהם פירוט עבורכם מה לחפש בחנויות: גודל, צבע, צורה וסגנון. איתם תוכלו לבשל את הבית שתמיד חלמתם עליו. מקוה שהצלחתי לשפוך קצת אור על המונח "מדייקת בתים", תציצו סביבכם ותראו – האם יש משהו שצריך דיוק אצלכם בבית? בתמונה שצילמה הדר הרנס המוכשרת, מופיע הבית שלי בכבודו...

Read More