למה כמעט אין תמונות של הפרויקטים שלי?

כאשר אנשים מתקשרים לשאול מה זה בדיוק מדייקת בתים, בד"כ השאלה הבאה שלהם היא איפה אפשר לראות תמונות של פרויקטים שלי.

ואני עונה להם, שאין לי כמעט תמונות לפרסום ( למרות שיש פרויקטים) ומסבירה להם את מה שתקראו כאן. והם בד"כ משתכנעים. ומזמינים אותי. וגם את הפרויקט שלהם כנראה לא אצלם…

וזה נובע ממספר סיבות. הנה חלק מהן:

1.      סיבה מאד חשובה שלאורה יש לקרוא את כל הסיבות האחרות, היא שלדעתי כשעושים משהו – צריך לעשות אותו כמו שצריך.

הדבר נכון גם לגבי צילום. יש צלמים רבים שמצלמים נוף, אנשים אוכל או מוצרים. למצוא צלמים מוצלחים לצרכיי – משימה מאתגרת יותר:

צילום חללים (חלל לא במובן של גופה אלא חדר) הוא מסובך מאד. מה שהעין קולטת במבטה מורכב ביותר ללכוד בעין המצלמה, וגם אז נדרשת עבודת יישור קוים, ניקוי רעשים ושאר פעולות מקצועיות שאני לא יודעת לעשות.

לכן, אם הייתי צלמת, מניחה שהייתי מצלמת כמעט כל דבר.

אבל, כשצריך להזמין (ולשלם) לאיש מקצוע, לתאם עם בעל הבית, לארגן את הבית לצילום (שזה כמעט כמו לעבור בית )-;), צריכה להיות לזה הצדקה. והיקף העבודה שלי (פינה, חדר – לא בתים שלמים מא' עד ת') בד"כ לא מצדיק את זה. יש כמה מקרים יוצאי דופן, ובטח את תמונותיהם תראו פה בעתיד.

2.      עלויות – צילום כמו שצריך יכול לעלות כפול מדיוק. וזה עוד לפני שדיברנו על השקעת הזמן שלי בהכנת החדר לצילום. כשמצלמים בית שלם (עליו שולם שכר עבודה של תהליך ממושך) זה משתלם, כשמדובר בדיוק ממוקד – לא. והרי אני פרקטית, וכנה, ומציאותית – ולכן הגילוי הנאות כאן בנושא זה, שלא רבים ששים לציין אותו אך הוא שיקול אצל כולם.

3.      צבעוניות, בעיקר, מאד קשה להעביר בתמונות (כל מסך מציג גוון אחר של צבע, ובד"כ שניהם יהיו שונים מהגוון האמיתי, שגם הוא לא ממש אמיתי כי במקומות שונים על הקיר או בשעות שונות של היום כתלות בתאורה גם הוא משתנה.

(לצורך המחשה, נסו להסתכל על הבלוג שלי במסך המחשב ובמסך הטלפון הנייד בו זמנית. רואים את ההבדלים?).

בתור מדייקת, שמאמינה שהמראה מושפע מהדקויות, הגוון הנכון, הבחירות המדויקות, ההטעיה האופטית הזו ממש חוטאת למטרה. נגיד שהתלהבתם מהצבע, אבל אין שום קשר בינו לבין הצבע האמיתי!

4.      כאשר אני באה לייעוץ (ואפילו גם במקרים של ליווי מלא), אני נותנת המלצות – לא שולטת על היישום. קבלת ההחלטות, לפחות חלק מהן, מבוצעת בלעדיי. כך שנראות החדר מושפעת מדברים רבים. אז מה תציג התמונה? תראו שם את הטעם של בעלי הבית, מה בחרו בעצמם – ביוזמתם או מבין ההצעות שלי, ובתור לקוחות פוטנציאליים, אולי העין שלכם תימשך דוקא לדבר שאני הכי הסתייגתי ממנו? שמאד לא מייצג אותי ואת תפיסתי הסגנונית?

תראו שם את אילוצי התקציב והזמן, שגרמו להם לקנות את הכורסא ה-3 שראו ולאו דוקא את זו שהכי מתאימה להם.

5. תוצר של פגישת דיוק הוא רשימת המלצות, כמה אופציות ברמות פירוט משתנות. לפעמים מדובר בהמלצות ספציפיות של מוצרים לרמת המידות, דוגמת הבד וצבעוניות. לפעמים סגנון כללי.

לרוב, הלקוחות לא שמים לב או מייחסים חשיבות לפרטים קטנים שבעיניהם הם יצרני התעסקות ובעיני הם אלו שמקפיצים או משלימים את המראה של החלל. כששולחים לי תמונות, נקודות אלו בולטות בעיני כנקודות תורפה. כמוקדי ה"לפני" של פגישת הדיוק הבאה… כך שאם תראו תמונות של פרויקטים שלי, אולי תראו את המשקוף הצבוע – אבל לא את ההצעה שלי שגם הדלת תיצבע בצבע שונה משמנת, אולי תראו מדפים או שעון שאני ממש לא הייתי רוכשת או אפילו מציעה, אולי תתלהבו ממבנה הבית שאין לי בו שום יד ורגל.

וזה עוד לפני שהזכרנו את ההטעיה בצילום מבחינת תפיסת החלל, התאורה, הצבעים, האוירה, ההכנות והאשליות של הסטיילינג.

זוהי לא רשימת תירוצים, אלא הכנסה שלכם מאחורי הקלעים של צילומי בתים מעוצבים.

אני מאמינה שבעקבותיה תסתכלו אחרת על צילומים כאלו מעתה והלאה…

ועדין, יהיו את אלו שיטמעו בכל השאר ולא יזכרו גם בשניה שאחרי, ויהיו את אלה שיעשו לכם קווץ' בלב וריגוש בגוף, כמו שתרצו שהבית שלכם יעשה לכם.

והנה פרויקט שצלח את כל המכשולים האלו, ויש לי תמונות שלו – הבית שלי!

הוא עוד יוצג ויפורט פה בשלל פוסטים ממוקדים, בינתיים קבלו טעימה מהתמונות שצילמה בכשרון רב הדר הרנס, עיצוב פנים: שירי אביבי.

small_mg_1615

הכניסה לבית, החתולה של השכנים, הצבעוניות – שלי.

small_mg_1419-1

פינה בסלון: ארונית שנצבעה עצמאית, אוסף לבבות, הרבה צבע חם והרמוני.

small_mg_1528

המטבח הצהוב המשמח שלנו, הרבה לפני שזה היה טרנד, ואריחים מצוירים שמאז ומעולם חלמתי שיהיו לי. איך הייתם מגדירים מטבח כזה? כפרי? מודרני? סליחה, למי בעצם אכפת?

 

small_mg_2402

חדר הילדים. הרבה עבודות יד של אמי המוכשרת, שטיח שלגמרי יכל לככב בכל סלון, שולחן מתקופתי ומיטה שהיתה חומה ובודדה ונמרוד הנגר המוכשר הרים לה קומה שניה ועל הדרך צבע ושיפץ.

small_mg_2373

פינה בחדר השינה – עוד חלום שלא מימשתי בדירות השכורות- טפט. ולא סתם, אלא של פיפ סטודיו! ורוד, וצבעוני, ופרחוני, ולא מתבייש בזה.

0 Comments

Trackbacks/Pingbacks

  1. מזל טוב, נולדה לי הרצאה! | מרגישים בבית - […] של למה לא אז הוספתי את ענין הצילומים. כפי שהסברתי כבר בפוסט הזה, רק ממעטים מהפרויקטים שלי יש לי…

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *